produced www.skanowanie.xyz

בקר אותנו

פעילות ציבורית במימון משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית בתחרות "דיפלומטיה ציבורית 2021"

אפשרות להכיר מספר אתרי מורשת יהודית בפולין ולבקר בהם מרחוק.

סיור וירטואלי

סדרה של שלושה סמינרים מקוונים שנערכו בסוף סתיו 2021, הפותחים בדיון על הערך ההיסטורי והתרבותי של המורשת היהודית המוחשית בפולין.

וובמינר

חדשות בנושא מורשת יהודית בפולין. מאמרים מעניינים ותמונות המציגות את היופי והסמליות של אתרי המורשת היהודיים.

בלוג הפרויקט

סייני

אורלה

אולשטיין

פשיסוחה

קרשניק

לנצוט

'זמושץ

לנצ'נה

The synagogue building, surviving to the present day, bears witness to the high status held by the local Jewish community. Until the mid-20th century, the synagogue was one of a few stone buildings in Orla. According to the local legend it was converted from the building of a Calvinist church that once existed in the town. Princess Radziwłł is rumoured to have enabled the Jews to purchase the building if they collected 10.000 coins overnight. The Jews were so determined that they collected that amount within an hour. This tale, however, bears no relation to the historical reality. The stone synagogue built in the 2nd quarter of the 17th century, but archaeological research revealed that a small wooden synagogue had stood in the same place earlier. ...

ראשיתה של הקהילה היהודית בסייני היא בסוף המאה ה־18. המנזר הדומיניקני, אשר תרם לבניית בית הכנסת הראשון העשוי עץ בשנות ה־80 של המאה ה־19, הביא יהודים לסייני בתקווה להביא לתחייה כלכלית של העיר. היהודים קיבלו את הזכות להתיישב בשנת 1787. מאז התפתחה הקהילה במהירות. בתחילת המאה ה־19 היוו יהודים למעלה מ־50 אחוזים מהאוכלוסייה. בשנת 1939 הייתה מצויה סייני תחת כיבוש גרמני. באוקטובר 1939 אספו הגרמנים את כל היהודים והעבירו אותם אל שטח הפקר בין השטחים הכבושים לליטא. רוב תושבי סייני היהודים נהרגו על ידי הנאצים ביערות ליד העיירה לאַזדיי.

הפרויקט, שיצא לפועל בשנת 1913 לבקשת הקהילה היהודית המקומית, היה פרויקט ביכורים של האדריכל אריך מנדלסון, בו הציג כישרון רב שזיכה אותו לתהילה. בית הטהרה נבנה בסוף 1912. הקהילה המקומית, אשר היתה שמרנית למדי, חשבה את הפרויקט להשקעה מודרנית מדי ויקרה מדי, למרות שהקהילה השתייכה לקהילות הרפורמיות.

חלק בלתי נפרד מהפרויקט של מנדלסון באולשטיין הוא בניין קטן יותר הממוקם מול בית ההלוויות, המעוצב כבית שומר הגן, ומהווה יחד עם בית הקברות שמסביב מכלול של אנדרטאות ייחודיות מבחינה ההיסטורית ואמנותית.

"מפואר" - כך תיארו פעם המבקרים את בית הכנסת בפשיסוחה. גם היום, אף על פי שמבנה בית הכנסת זקוק לשיפוץ, זהו מבנה רב רושם. זהו אחד מבתי הכנסת היחידים בפולין בסגנון הבארוק המאוחר והיחיד במחוז. הוא הוקם בין השנים 1775–1790, בעל תבנית מלבנית עם צלעות של 35 על 19 מטר. בית הכנסת שימש כמקום תפילה עד ספטמבר 1939.

במהלך מלחמת העולם השנייה, הגרמנים השתמשו במבנה בית הכנסת כמחסן, והוא המשיך לשמש כמחסן גם לאחר 1945. הפרויקט הראשון לשימור המבנה ההיסטורי בוצע בשנות השישים של המאה ה־20. עם זאת, העבודה שבוצעה בין שנים 1968-1970 בוצעה באופן לא מסודר ולא הועילה לשימור בית הכנסת. מאז 2007, הבעלים של הבניין הוא הקרן לשימור המורשת היהודית שמנסה להציל אותו. הגג והחזית שופצו והיסודות והמבנה תוחזקו. לרוע המזל, עוד נותרה עבודה רבה להשלמת תחזוקת המבנה. על פי תוכניות הקרן משנת 2017, פשיסוחה, יחד עם בית הכנסת המשופץ השוכן בה, המותאם למטרות תערוכה וכנסים, יהפכו למרכז האזור הדרומי של "דרך יהודי מזוביה".

ההיסטוריה של לנצ'נה כעיר החלה במאה ה־15.

זמן קצר לאחר ייסוד לנצ'נה החלו יהודים להתיישב שם. הם גרו בעיקר באזור שמצפון לכיכר השוק. בחלק זה של העיר, בקצה רחוב בוז'ניצ'ה, נמצא בית הכנסת הגדול.

האישור להקמתו התקבל על ידי הקהילה היהודית בשנת 1648.המסדרון המרכזי מלבני בצורתו 15 על 9.5 מ'. עובי הקירות כ-1.3 מ' והם נתמכים על גבי קירות תמך עצומים. בתוך שקעי קשתות בקירות המבנה מוצבים חלונות חצי מעגולים. הבימה בת מספר הקומות, בנויה אבן, הניצבת במרכזו של האולם המרכזי ומגיעה עד התקרה המקומרת, זוכה לתשומת לב המבקרים. הבימה נשמרה בסגנון הרנסנס המאוחר. על גבי האלמנטים הנזכרים להלן שרדו קישוטים: פוליכרומים וטיח סטוקו. בחלקה העליון של הבימה ניתן לחזות

ות ובמוטיבים פרחוניים. ברוזט

האזכור הראשון של סוחרים יהודים מקרשניק מופיע בשנת 1530. בית כנסת עשוי לבנים נבנה לפני 1654. בשנת 1674, היוו היהודים 8.6% מכלל האוכלוסייה, וכמאה שנים לאחר מכן יותר מ־50% מכלל האוכלוסייה. יהודי קרשניק לקחו חלק פעיל בחיים החברתיים והפוליטיים של העיר. בית המדרש הקהילתי נבנה בין השנים 1823—1837 באתר בו שכן בית תפילה מעץ קודם לכן. התנועה החסידית התפתחה בעיר – במשך זמן מה פעלה בעיר חצרו של אברהם אייגר כמו גם בתי תפילה חסידיים, ביניהם בית התפילה של חסידי הצדיק יצחק מאיר אלתר מגר.

Jews began to settle in Lancut in the 16th century. In 1707 the Council of Four Lands met there which shows that the kehilla grew in importance. After the wooden synagogue burnt down, the brick building was erected in 1761 owing to the funding by the town's owner Stanisław Lubomirski who was aware of the beneficial impact the presence of the Jews had on the town's development. The strength of the relationship and peaceful cohabitation manifested in hiring of a Jewish factor to keep the accounts of the estate, and the proximity of the synagogue to the market square and magnate’s residence...

It was established at the beginning of the 17th century and covers an area of 0.87 ha, with fragments of broken tombstones and two ohels hiding the remains of the tzadikim: Naftali Horowitz and Eleazar Szapiro. 

ההיסטוריה של הקהילה היהודית בזמושץ' החלה בשנת 1588. מייסד העיר, היועץ וההטמן הגדול של המלך, יאן זמויסקי, הזמין את היהודים לזמושץ'. זכות ההתיישבות חלה אך ורק על יהודים ספרדים, כלומר על קהילה שמקורה היה בחצי האי האיברי. רכושה הרב של קבוצה זו וקשרי הסחר הרבים שלה עם המזרח התיכון נועדו לסייע בהתפתחותה הכלכלית של העיר שהוקמה זמן קצר לפני כן....